הוא ראה בכך אות משמים המכוון כלפיו.

יודע אני בבירור כי רבנו צדיק גמור הוא

שתיקה השתררה בחדר. ליבם של חברי המשלחת זע בקרבם ורוח של יראת-כבוד עמוקה אפפה אותם. לפתע נתחייך רבי שמחה-בונם והפטיר: "אח, זה היה 'תיקון חצות' יוצא מן הכלל"…