תיקון בעי, וברית

הפרק שלפנינו עוסק בשני נושאים:

חלקו הראשון והמרכזי (פסוקים א-כט) חותם את סיפור המלחמה בעי: לאחר שעכן זוהה והומת, מצווה ה' לצאת שוב למלחמה על העי ולכבוש אותה באמצעות תרגיל הסחה: קבוצת לוחמים הסתתרה מאחורי העיר ושאר הלוחמים יצאו כביכול לקרב. כאשר אנשי העי יצאו לרדוף אחרי הצבא, נכנסו האורבים מאחוריהם ולכדו את העיר. חלקו השני (פסוקים ל-לה) מתאר את הברית שכרתו בני ישראל בהרים גריזים ועיבל.

לאורך הפרק הרחבנו במספר נקודות, חלקן בפשט הפסוקים וחלקן ברובד מעמיק יותר – על פי דברי חז"ל המובאים בדף המקורות, כדלהלן:

חיזוק יהושע לקראת המלחמה, בעקבות חלקו בכישלון הקודם; השימוש בתרגיל הסחה וכלים טבעיים, כדי לבטא שה' שורה במעשה ידיהם של ישראל; שני הניגודים – שרפת העיר ובזיזת השלל: ביטוי של שילוב יד ה' וכלים טבעיים; הנפת הכידון בידי יהושע, בדומה להנפת ידי משה במלחמת עמלק; פרטי מעמד הברכות והקללות שבספר דברים והטעם לכך שהברכות לא נזכרו בתורה; המחלוקת בנוגע לזמן ומקום המעמד; ההבדל בין הר הברכה – הר גריזים, שלא התקדש, להר הקללה – הר עיבל, שהתקדש לבניית המזבח.

סיכום השיעור:

• ה' מחזק את יהושע לקראת המלחמה על העי ומצווה אותו לכבוש אותה תוך שימוש בדרכים טבעיות – באמצעות מארב ותרגיל הסחת דעת. הדבר נועד לחזק את בני ישראל כי ה' שוכן בקרבם. בנוסף הוא נדרש לצאת בראש כל אנשי החיל, כדי להוציא לקרב את כל צבא העי ולחסוך מלחמות חוזרות.
• התוכנית כללה שלושה שלבים: שלב א' – מארב של 30,000 לוחמים הסתתר ממערב לעיר, ובמקביל הגיע העם ממזרח והחל לנוס, כך שצבא העי יצא כולו לרדוף אחריהם. שלב ב' – האורבים נכנסו לעיר שנותרה פתוחה והעלו אש, הצבא הבחין בכך והחל לחזור ואז חזר העם והכה בהם. שלב ג' – לאחר מיגור הצבא נכנסו כולם לעיר וכבשו אותה.
• התחלת הקרב סומנה בהנפת הכידון בידי יהושע, שהמשיך לאחוז בו לאורך הקרב כולו. הדבר סימל המשכת כוחות רוחניים שסייעו לניצחון – בדומה למעשי משה במלחמת עמלק.
• הפרק ממשיך לתאר את כריתת הברית שנעשתה בהר גריזים והר עיבל. בהתאם לציווי המופיע בספר דברים, כלל המעמד טקס של ברכות וקללות. הר גריזים יוחד לברכה והר עיבל לקללה, אך המזבח נבנה דווקא על הר עיבל. עיתוי המעמד נתון במחלוקת; יש אומרים שאירע ביום הכניסה לארץ ויש אומרים שאירע בהמשך למלחמת העי.