מן המיצר אל המרחב

לפתע אחזה בבנקאי תזזית והוא החל לפסוע בטרקלין אנה ואנה, כחיה בסוגר. נראה היה כי מאבק עז מתחולל בקרבו. הוא הביט בצדיק העומד לצאת מביתו ואז, רגע לפני שנעלמה כליל דמותו של הצדיק מעיניו, התעורר לפתע הניצוץ שבליבו: "רבי!", קרא, "מוותר אני לה. חובותיה של האלמנה מחוקים, מחוקים!"…

החלטנו לפנות אל מורנו ורבנו ולספר לו על התענית ועל החלום. "אם לעצתי תשמעו", אמר, "כתבו במשך השנה הבאה כל הכנסה, קטנה כגדולה, שתבוא לכם". מובן שקיבלנו את עצתו ונהגנו על-פיה.

פניו של הצדיק מסדיגורה האירו באור מיוחד. הוא הביט במלמד ובכסף שבידיו, ואמר: "שמע-נא, יקירי. לאחרונה עלה בדעתי להקים בית-מדרש חדש, גדול ומפואר. דומני, ש'פדיון' זה, שבא לעולם מתוך אהבת ה' אמיתית ואמונה זכה ותמימה, אין ראוי ממנו להיות ה'נדבת ליבו' הראשונה לבניית אותו מקדש-מעט שאקים".

אני מבקש למכור את כל זכויותיי אלה ואת מלוא חלקי השמור לי לעולם הבא