חג הסוכות הוא גם חג "אוניברסלי". ההשפעה של עבודת ישראל בימים הללו היא גם על אומות העולם, וגם עבורם מקריבים קרבנות. חז"ל אמרו שלו היו האומות יודעים עד כמה משמעותית עבודת ישראל בסוכות עבורם, היו מקיפים את ירושלים בשמירה חזקה על מנת שהכל יתבצע בצורה המיטבית.
במאמר "ולקחתם" משנת תשל"ט, מדבר הרבי על משמעות ה'הילול' של אומות העולם את השם על שהיטיב עם ישראל, וכיצד גם זה משתלב בעבודה הכללית של חודש תשרי.
תוכן המאמר
ד' מינים מורים על נצחון ישראל במשפט דראש השנה. סוכה וד' מינים מורים על אחדות, ובאופן שונה: סוכה – אחדות בעצם. ד' מינים – "מריבוי נעשה אחדות".
הקשר בין ד' מינים לקרבנות החג – ע' פרים כנגד ע' אומות – שגם אומות העולם מתבררים ומודים שישראל נצחו בדין. הקשר של ההלל: הגוים מתבררים ומודים ש"גבר עלינו חסדו".
כשגויים מהללים את השם – נשלמת הכוונה של דירה בתחתונים. כשגוי מברך יהודי, יש בזה הכנה לדירה בתחתונים.
הכוח לעבודה זו בכל השנה מתקבל בחג הסוכות, שאז כולם רואים ש"ישראל נצחו" ומכיון שב'נצחון' עסקינן, הרי שיש מי שצריכים לנצח אותו – וגם הוא, הגוי המנגד, מתהפך ומהלל את עם ישראל. ההוראה מזה: לא להתפעל מהתנגדויות, כיון שהמתנגדים אמורים עוד להתהפך ולהלל.
הבירור באומות העולם הוא רק באמצעות גילוי היחידה, ואכן עבודת סוכות באה בעקבות גילוי היחידה בתחילת החודש. עבודת ראש השנה ויום הכיפורים היא ב'יחידה'. בחג הסוכות מתגלה מה שהיה בימים הנוראים בהעלם – ועל כן, אז הוא "גילוי היחידה". ובהתגלות הזו עצמה שלושה שלבים: 1) גילוי היחידה כנקודה אחת, בסוכה, שכל ישראל מתאחדים בתוכה. 2) שהאחדות הזו "נמשכת" בתוך כל השינויים של ישראל, בארבעת המינים השונים זה מזה – ומתאחדים. 3) האחדות הזו "כובשת" גם את האויב, שגם אומות העולם מודים שישראל נצחו.
