הדרשה עוסקת בשאלה מדוע הקב"ה מצווה את נח "פרו ורבו" למרות שאותו ציווי כבר ניתן לאדם הראשון. הרש"י והרמב"ן מסבירים שהראשון היה ברכה והשני ציווי, אבל הרבי מליובאוויטש מעלה חידוש מהפכני: נח הצטווה כשכבר היו לו שלושה ילדים – הציווי היה על הרביעי! פריה ורביה אינה מצווה חד-פעמית אלא תמידית, ככל שיש כוח. הרמב"ם פוסק שאסור להיבטל מפריה ורביה כל זמן שיש יכולת, "שכל המוסיף נפש אחת מישראל כאילו בנה עולם".
התורה משתמשת בציווי לאדם הראשון ולנוח באותן מילים בדיוק כדי להדגיש שאותו אושר ו"עולם מלא" שיש בילד הראשון – קיים באותה מידה בילד הרביעי. המסר: כשאדם נדרש להביא ילד נוסף, הוא מקבל את הכוחות והברכה מראש.
מהלך הדרשה:
- הציווי הכפול: "פרו ורבו" לאדם ולנח.*רש"י והרמב"ן: הראשון ברכה, השני ציווי.
- ההבחנה: אדם לא היו לו ילדים, לנח כבר היו שלושה.
- החידוש של הרבי: נח הצטווה על לידת הילד הרביעי.
- המסר: פריה ורביה היא מצווה תמידית.
- "כל המוסיף נפש אחת כאילו בנה עולם".
- הרבי: כל ילד מביא אור שונה – תורה, תפילה, גמ"ח.
- שיחת הרבי על מרים: למה להזכיר את חטאה? להזכיר על החשיבות בהבאת עוד ילד לעולם.
- המסר: כשנדרש להביא ילד, מקבלים את הכוחות מראש.
