שר צבא ה'

הפרק לפנינו עוסק בהכנות ובהיערכות לפני כיבוש יריחו.

בחלקו הראשון של הפרק (פסוקים א-יב) מסופר על מילת בני ישראל ואכילת קרבן הפסח. בחלקו השני (פסוקים יג-טו) מסופר על התגלות של מלאך אל יהושע.

חלקו הראשון של הפרק עוסק בנושאים פרקטיים ולאורכו התייחסנו למספר נקודות הדורשות ביאור בפשט הפסוקים, על פי דברי חז"ל המובאים בדף המקורות:

הקשר בין הכניסה לארץ לברית המילה – ההתניה בין המילה לירושת הארץ; פירוש המילים 'גבעת הערלות'; מדוע היו בני ישראל ערלים? ביאור הסיבות שלא מלו במדבר; 'חרפת מצרים' שהוסרה מבני ישראל.

בסיום חלק זה ביארנו בפנימיות העניינים את הסיבה לכך שהצטוו בפריעה דווקא בכניסתם לארץ, כיוון שהסרת הקליפה הדקה נצרכת דווקא אז.

חלקו השני של הפרק עוסק בנושא מופשט – התגלות המלאך אל יהושע. חלק זה מורכב מפסוקים בודדים והביאורים הם עיקר השיעור. התייחסנו לנקודות הבאות:

משמעות התגלות המלאך – דרך הנהגה חדשה על ידי מלאך ולא ישירות מאת ה'; סיבת התגלותו – רמזי חז"ל במילים 'עתה באתי'; כיצד השתחווה יהושע למלאך? האם הדבר מותר?

בחלק זה הבאנו שני ביאורים בפנימיות העניינים; אחד מרחיב בנושא ההנהגה על ידי מלאך ובכך שחטאי ישראל גורמים לו ירידה, השני עוסק בחליצת הנעליים כדימוי להפשטה מעיסוק בגשמיות.

סיכום השיעור:

• לאחר הכניסה לארץ נדרשו בני ישראל למול את עצמם – לאחר שבהיותם במדבר לא מלו מחשש סכנה. המילה מהווה תנאי לירושת הארץ, וגם הכשירה אותם לאכילת קרבן הפסח.
• יש מפרשים שבמדבר היו מלים, אך לא נצטוו על הפריעה. מבט פנימי לכך הוא שבתקופת המדבר היתה התגלות רוחנית גבוהה והיה די בהסרת הרע הגס – ללא חשש כי דקות הרע תגרום לנפילה. אך עם הכניסה לארץ יש להסיר גם את דקות הרע.
• בהמשך לכך התגלה מלאך אל יהושע. התגלות זו מבטאת שכעת הנהגת בני ישראל כפופה לכללים ומסגרות. במבט פנימי, מלאך זה מלווה את בני ישראל גם בשעת החטא.
• המלאך הוכיח את יהושע על ביטול לימוד תורה, ויהושע השתחווה לו כביטוי כבוד לה'. הוא נדרש להסיר את נעליו – מעשה המבטא הינתקות מהדרכים הטבעיות.