בפרק שלפנינו נלמד על כיבוש יריחו בדרך ייחודית לפי ציווי ה': הקפת העיר במשך שבעה ימים ותקיעה בשופרות. בששת הימים הראשונים הוקפה העיר פעם אחת. ביום השביעי הוקפה העיר שבע פעמים ובסיום הפעם השביעית ולאחר תקיעת שופר נפלה החומה.
לאורך הפרק ביארנו את הדרוש בפסוקים, על פי המפרשים; כך לדוגמא הבאנו מספר דעות בפירוש 'סוגרת ומסוגרת', ביארנו ש'החלוץ' הם בני גד וראובן, וכן הלאה.
מלבד זאת הרחבנו בעיקר במשמעות הפנימית של דרך כיבוש ייחודית זו, במספר פרטים:
המספר שבע שחוזר על עצמו בהקפת העיר, במספר הכהנים, ועוד; הסיבה לכך שהעיר הוחרמה ונאסר ליהנות משללה; זיהוי השופר הגדול שתקיעתו הפילה את החומות; דברי חז"ל לפיהם החומות נבלעו באדמה; תפילת 'עלינו לשבח' שנתקנה על ידי יהושע בהקשר לכיבוש יריחו; פרסומו של יהושע בעקבות כיבוש העיר.
בנוסף, הבאנו שני ביאורים מתורת החסידות: אחד בנוגע להקפת יריחו שבע פעמים כדי לבטל שבע קליפות על ידי שם מ"ב, הרמוז גם בתפילת עלינו לשבח. השני בנוגע לאיסור בניית יריחו שנועד לאפשר את הקמת המקדש.
סיכום השיעור:
- יריחו היתה סגורה ומוקפת בחומות בלתי עבירות. ה' ציווה לכבוש אותה בדרך על טבעית: הקפת החומות במשך שבעה ימים, יחד עם ארון הברית, כאשר הכהנים תוקעים בשופרות. ביום השביעי יש להקיף שבע פעמים ולאחר מכן לתקוע בשופר ואז החומות יפלו.
- המספר שבע נועד להזכיר לעם ישראל את ה' שברא את העולם בשבעה ימים. בנוסף על פי הסוד התגוררו ביריחו אנשים מכל שבע אומות הארץ. כדי להכניעם היה צורך בשימוש בסוד מספר שבע.
- בני ישראל עשו כדבר ה' והעיר נכבשה. חז"ל ביארו שהחומות נבלעו באדמה. יהושע הודיע כי שלל העיר מוחרם לה' ואסור להנות ממנו. הדבר נועד להרגיל את בני ישראל בין השאר שלא ללכת אחרי הבצע.
- בנוסף אסר יהושע לבנות את העיר מחדש, כדי להנציח את הנס לדורות. כמו כן, בהקשר לכיבוש יריחו תיקן יהושע את תפילת 'עלינו לשבח' ואף הנפיק מטבע מיוחד.