ספר במדבר נפתח בציווי על מניין בני ישראל: "שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". מפקד זה, המבוצע על ידי משה ואהרן, הוא היסוד המארגן של הספר כולו, והוא מהווה מרכיב מרכזי בהכנת העם למסעו במדבר ולכניסתו לארץ. מניין בני ישראל חוזר בתנ"ך פעמים רבות, ובכל פעם הוא טעון במשמעות וחשיבות, לעיתים אף בסכנה.
פרשייה זו מעלה שאלות יסוד: מדוע מונים את עם ישראל פעמים כה רבות בתנ"ך? מדוע יש מקורות המצביעים על חיבה מיוחדת במניין ומאידך אזהרות חמורות מפניו? מהי המשמעות הפנימית של מפקד והאם יש דרך ראויה למנות את ישראל?
בשיעור זה נבחן את המקורות העוסקים במניין ישראל, נתחקה אחר המשמעויות השונות של המפקד, ונבין את המתח המובנה שבמניית עם ישראל – מצד אחד ביטוי לחביבות ומצד שני סכנה של פגיעה בברכה האלוקית. נראה כיצד המדרשים והפרשנים התמודדו עם מתח זה וכיצד הם הציעו נתיבים לגישה מאוזנת יותר.
