רחל ולאה – שתי דרכים בעבודת ה'

ספר בראשית מספר סיפור תמוה: יעקב מנהל קרב כנגד הגורל שלו. הוא מבקש לשאת אישה אחת, אבל ההשגחה העליונה מחברת אותו עם אישה אחרת. הקרב הזה מתנהל בשלוש מערכות, כאשר בכל פעם מתעקש יעקב להשיג את רחל ובתגובה היא חומקת ממנו יותר והוא בונה את חייו ומותו דווקא לצד לאה.

הסיבוב הראשון מתרחש בחתונה: יעקב הגיע לחרן והחל לעבוד את צאן לבן. אחרי חודש שאל לבן "הגידה לי מה משכורתך", וכאן התרחש הפלא הראשון: יעקב ביקש לשאת את הבת הצעירה. נחשוב על זה: ללבן יש שתי בנות, שתיהן מוצלחות ויראות שמים, ובכל זאת יעקב ביקש לשאת את הצעירה. למה? במיוחד שברור שהדבר פוגע חמורות בכבודה של הבת הגדולה.

הסיבוב השני מתרחש בחיים המשותפים עצמם: לאחר שיעקב גילה שרימו אותו היה עליו לקבל החלטה איך להמשיך הלאה. במקום לומר כמו יהודי ירא שמים "מה' אישה לאיש!", אמנם רציתי את רחל אבל קיבלתי את לאה וכנראה זה השידוך המיועד לי, הרי אפילו בתואל ולבן הרשעים אמרו "מה' יצא הדבר לא נוכל דבר אליך רע או טוב". בכל זאת יעקב אינו נסוג, אלא מתעקש לשאת גם את רחל.

הסיבוב השלישי הוא בחיים שאחרי החיים: רחל נקברת לבדה על אם הדרך אפרתה היא בית לחם ולאה היא זאת שקבורה לצדו של יעקב אבינו כבר 3500 שנה.

והשאלה עצומה: למה יעקב אוהב את רחל? ולמה ה' מתעקש על לאה?

ההסבר הפשוט כתוב בתורה: יעקב אהב את רחל כי הייתה יפת תואר ויפת מראה, בעוד שעיני לאה רכות. כמובן, אפשר ללמוד זאת ברמת הפשט, אבל אנחנו שואפים לייחס לאבות הקדושים שהיו 'מרכבה לאלוקות', מימד עמוק יותר של מבט על החיים.

כאשר התורה כותבת יופי, היא רוצה לתאר שלימות. פנים כאלו שמשקפות אצילות ורוממות רוח. התיאור של רחל כ"יפת תואר" נועד לתאר את הצדקות שלה כאדם שנולד ישר, אדם שקיבל את הטהרה שלו מלמעלה. אישה שוויתרה על הסימנים הסודיים שלה כדי שלא לפגוע באחותה.

לאה, לעומתה, לא הייתה יפה, אבל הסוד שלה נמצא במילים הבאות: "ועיני לאה רכות". מה כוונת התורה? למה לספר את זה? איך אפשר לזלזל בבת ישראל ולספר לכל הדורות שרחל הייתה יפה בעוד שאחותה הגדולה לא יפה? אלא כאן נמצא סוד העוצמה של לאה: לאה היא הנאבקת והמתקנת. הגמרא מסבירה ש"עיני לאה רכות" – מבכי, שהייתה עומדת על פתחי דרכים לשמוע על מעללי עשו ולזעוק שאינה רוצה בו.

אם רחל היא הצדיק, לאה היא בעל התשובה: אם רחל נועדה לספוג את מה שקיבלה מלמעלה, לחבק את המזל הטוב שלה, לאה נועדה ליצור את הטוב. להיות גרסה יותר טובה של עצמה. לאה סברה שהקב"ה יצר בני אדם — לא כדי שיקלטו לתוכם את מה שכבר קיים, אלא כדי שייאבקו נגדו! שייצרו את ההפתעה המושלמת של בריאת הטוב מתוך הרע.

כעת אפשר להבין את הוויכוח בין יעקב לקב"ה: יעקב רצה את רחל כי הוא רצה אישה מושלמת וילדים מושלמים! הוא רצה לייסד את עם ישראל על ילדים שהולכים ישר!, שהעונג הבסיסי שלהם הוא קדושה ויראת שמים וויתור לאחרים. אבל ה' אומר לו: יעקב יקירי, לא בראתי עולם כזה. אני לא מחפש אנשים שיאספו מתנות, אלא שיהיו בעצמם המתנה. אני רוצה אישה נאבקת שתלד ילדים כאלו שייצרו את עולמם מחדש. הם לא יצעדו בדרך סלולה מלמעלה, אלא יסללו את הנתיב בעצמם.

ואכן, כך בדיוק היה בדור הבא: רחל ילדה שני ילדים מושלמים כמותה, בגשמיות וברוחניות. יוסף שהיה יפה תואר ויפה מראה בגשמיות, וגם ברוחניות הוא "יוסף הצדיק". הנער שעומד לבדו מול אשת פוטיפר. עוד יותר מזה מובא על בנימין, שהוא האדם השלם בהיסטוריה, כמו שנאמר בגמרא שהוא אחד מארבעה ש"מתו בעטיו של נחש". היינו ארבעה שמתו רק בגלל שנגזרה מיתה בעולם אבל בלא שום עוון שגרם לכך.

מנגד, איך גדלו הילדים של לאה? אוהו, כאן יש את כל סוגי 'החולשות האנושיות'. ראובן הכעסן, שמעון ולוי כלי חמס מכורותיהם, ויהודה ותמר. אולם, מצד שני, הילדים של לאה הם אלו שהביאו לעולם את התשובה. הם אלו שהבינו לראשונה את הסוד כי הקשיים שלך הם המשימה שלך!

למה הדבר דומה? מספרים שנכנס יהודי לרבי וסיפר שנמאס לו להיאבק ברמה הרוחנית. מה הטעם בכל העשייה שלי אם אינני מתקדם? אם אני נשאר אותה אישיות מורכבת שצריכה להילחם על כל מחשבה טובה ועשייה נעלית?

הרבי שאל מהו עושה בחייו? – "אומנות יוקרה. אני מוכר ציורי יוקרה במיליוני דולרים למשפחות אצולה". הרבי התעניין על עסקה לדוגמה שהוא עשה לאחרונה, והוא סיפר שבימים האחרונים מכר בעשרה מיליון דולר, ציור שנקרא "השקיעה". הרבי שאל: "אינני מבין מדוע אנשים משלמים כל כך הרבה על ציור כזה? הרי היו יכולים לשלוח צלם אל החוף, שינציח ילד וילדה שצועדים על החוף מול השקיעה והצילום היה עולה דולר אחד?".

האיש ענה: "רבי, מי מחפש דיוק, אנשים משלמים על הפתעה, על עמל ויצירה".

חייך הרבי ואמר: "תקשיב לעצמך, אתה ביטוי של מעלה. אתה עצמך נבראת בצלם אלוקים ואם הינך רוצה לדעת ממה אלוקים נהנה — תקשיב ממה אתה נהנה. אנחנו לא מתפעלים מדיוק, אנחנו מתרגשים הרבה יותר מהפתעה, מעמל ויצירה. וזה בדיוק הנחת ששואב הקב"ה מהעשייה שלך: היא לא מושלמת, אבל מי מחפש שלמות? היא חדשה, היא לא צפויה, היא נגד הזרם ובזה כוחה".