פרשת תרומה מופיע הצו "ועשו לי מקדש". והיא עוסקת בכוח המעשה של היהודי לבנות משכן ודירה לקדוש ברוך הוא. בחסידות מבואר כי זו עבודה נצחית לא רק בכל דור, אלא בכל יהודי ויהודי, שהרי "ושכנתי בתוכם" התפרש "בתוך כל אחד ואחד מישראל".
במאמר "באתי לגני" משנת תשח"י, ביאר הרבי את מהות ה'קרשים' שמהם בונים את המשכן הזה. הכוח הבלתי מוגבל שנמסר לכל יהודי, שביכולתו להשכין שכינה בעולם, או חלילה להיפך.
תוכן המאמר:
- המשכן הוקם מעצי שטים – כדי להפוך את השטות והנטיה של היפך הקדושה, ל'שטות דקדושה'. קרש אותיות שקר – ש' אות אמת שהיא האמת בתחילת השקר, ק' ור' אותיות של 'לעומת זה'. אות ק' (דלעומת זה) דומה לאות ה' (דקדושה), ואות ר' (דלעומת זה) דומה לאות ד' (דקדושה).
- ה' אות קודש שתי רגליה שוות – ק' אות קליפה בשל ירידת הרגל השמאלית למטה, "רגליה יורדות מות", וזהו ענין נעיצת קנה בים שורש הקליפה.
- ג' עולמות בריאה יצירה עשיה בנפש האדם הם שלושת לבושי הנפש מחשבה דיבור ומעשה. מחשבה ודיבור הם תכונות אנושיות ואילו המעשה הוא כוח הפועל גם במציאות דוממת, ואפשרית גם בבעלי חיים. המעשה שכנגד עשיה מופרד מהמחשבה והדיבור שכנגד בריאה ויצירה. וזוהי הסיבה שהקו השמאלי של האות ה' הרומז על 'מעשה' מובדל (מלמעלה) מהקו העליון (מחשבה) והימני (דיבור).
- בה' דקדושה – כל ג' "הקוין" של מחשבה דיבור ומעשה מקיימים את כל המצוות, וגם בענייני הרשות משתמשים בהם לשם שמים ויודעים בהם את השם. ומביא דוגמה מענין הפרנסה.
- רגלה של הקו"ף יורדת מות ל"שדה דלעומת זה". אדם מסוגל ליצור מציאות של שדה דלעומת זה ששם ישנו "איש שדה" שיכול להביא אותו למצב שהוא לא יוכל להתנגד לכוחות הקליפה.
- מחשבה ודיבור לא טובים מקטרגים על האדם ומביאים אותו למקום של מעשים לא טובים גם כן.
- וזהו הרמז בפסוק "הבור רק אין בו מים" אותיות ר' וק': באר הוא הנשמה שעל ידי ירידתה לעולם הזה, היא מתאמצת לגלות את כחותיה הנעלמים, ועל ידי זה היא הופכת ל"מים חיים"; בור הוא מצב הפכי, שהיהודי לא מתאמץ לגלות את כוחותיה, והוא פועל בדוגמת האותיות ר' ו'ק' דקליפה, ועל כן "אין בו מים".
- המטרה של המשכן העשוי קרשים היא להפוך את השקר של העולם ולחלץ אותו מאותיות השקר לאותיות של קדושה. והכח לעבודה זו הוא מהצדיקים.
