הסוגיה הבאה דנה ב"מחטף" כשר אבל לא הוגן. לסוגיה שני חלקים:
החלק הראשון דן באדם שהתחייב לקנות משהו לחבר שלו, וקנה את זה לעצמו. בעניין זה הגמרא מביאה שני סיפורי "בגידה", בהם מי שנשלח לבצע את השליחות עבור השני, בוגד באמונו ולוקח את הדבר לעצמו. הגמרא תנסח כללים ברורים – מה הגון לעשות ומתי, במקרים כאלו.
החלק השני דן באדם שרואה שאדם אחר מנסה לקנות משהו, ו"חוטף" את זה לעצמו. גם כאן המסגרת היא סיפור. בחלק זה נביא מחלוקת יסודית ומעניינת בין רש"י לרבינו תם – האם יש מצבים בהם חטיפה כזאת היא לגיטימית.
תוכן השיעור
1. משנה: שליח שקידש את האישה לעצמו – מקודשת לו. ברייתא: זה מנהג רמאות.
2. סיפור ראשון: רבין קידש אישה שיועדה לבנו, לעצמו. הסבר הסיפור: היא לא רצתה את בנו.
3. סיפור שני: רב קנה לעצמו קרקע שנשלח לקנות לרבה. הסבר הסיפור: בעלי הקרקע רצו למכור רק לרב.
4. סיפור שלישי (חלק 1): רבי אבא "חטף" לרב גידל קרקע שרצה לקנות אותה. הסבר הסיפור: הוא לא ידע שרב גידל מעוניין בה.
5. מחלוקת רש"י ור"ת באילו מצבים מותר "לחטוף".
6. סוף הסיפור השלישי: הקרקע נשארה מיותמת בשל צדיקותם של רבי אבא ורב גידל.



