מסע בעקבות המקור האמיתי לתחושת היציבות בחיים
שמואל הרגיש לחץ בחזה והלך לבדיקות לב. הקרדיולוג עבר על תוצאות בדיקת המאמץ ואמר שהביצועים הם סבירים. שמואל נבהל מהביטוי "סבירים" ושאל: "דוקטור, אני אגיע לגיל שמונים?". הרופא הביט בו בסקרנות ושאל: "אתה מעשן?" – "לא, אף פעם לא נגעתי בסיגריות". "אתה מבלה, אוכל בשר שמן, יוצא לשמש, מטייל בעולם?" – "לא, אני אדם סגפן". "אתה נהנה בחיים, שותה בירה, אלכוהול?" – "מה פתאום, אני אדם מאופק". "אז בשביל מה חשוב לך להגיע לגיל שמונים?…".
סיפור זה מעלה שאלה עמוקה: מהם הצרכים האנושיים הבסיסיים ביותר? מהם אותם מניעים שחשובים לנו יותר מכל דבר אחר, שגורמים להתרוממות רוח בקרבנו ובלעדיהם חיינו אינם חיים?
לפני כשישים שנה פרסם הפסיכולוג היהודי האמריקאי "אברהם מסלאו" את "תיאוריית הצרכים" המפורסמת שלו. התיאוריה קובעת כי כל בני האדם טרודים מאותם נושאים. אם נאסוף חמישה אנשים מכל רחבי העולם, גברים או נשים, צעירים או מבוגרים, נגלה כי כולם טרודים או נלהבים לאותם צרכים. מסלאו גרס כי היצור האנושי זקוק לכמה צרכים בסיסיים והם מסודרים בפירמידה זה על גבי זה.
בתחתית הפירמידה נמצאים הצרכים הפיזיים: אוכל, שינה ותנאי אקלים נוחים. מעליהם ניצב צורך מהותי לא פחות – ביטחון והגנה פיזיים: בריאות, תעסוקה, רכוש ויחסי הגנה בטוחים עם הסביבה. הצרכים הבאים מעליהם כוללים שייכות – משפחה וחברות, הערכה מהסביבה, ומימוש עצמי.
בעוד שהאוכל והשינה הם בדרך כלל מסודרים כיום, הראש של האדם המבוגר טרוד באובססיביות בשאלת הביטחון: איך להשיג יציבות? איך להבטיח שהחיים שלי יעמדו על קרקע מוצקה? יש אנשים שמסיימים כל יום בבדיקת חשבון הבנק שלהם כדי לוודא שיש משהו ששומר עליהם. אחרים מתחילים את היום בבדיקת לחץ דם כדי לוודא שהם יסיימו את היום בבריאות.
המילה "דאגה" עצמה מרמזת על מקור הבעיה. היא מורכבת מארבע אותיות רצופות – א,ג,ד,ה ורק האות ב' חסרה. שכן הדאגה נובעת מהעדרה של האות ב' – "ביטחון". כל דאגה מונעת בבסיסה מערעור תחושת היציבות והעמידות.
אך היכן נמצא את מקור הביטחון האמיתי? התשובה טמונה בהבנה עמוקה של היחס בין הטבע לבין מקורו. הטבע הוא אינו מציאות יוצרת, אלא מציאות נוצרת. הוא בסך הכול כלי עבודה ביד היוצר. כשאלוקים רוצה – האויב עצמו יאמר הן.
כפי שמלמד אותנו היום יום: "ביגיעה הגדולה ביותר אי אפשר להשיג סנט אחד יותר מכמה שהשם-יתברך הקציב. צריך לעשות כמה שנחוץ, אבל חייבים לזכור, שכל העבודה היא לא יותר מטפל, העיקר הוא הברכה של השם-יתברך".
הדרך להשיג את הברכה היא דרך חיים של יראת שמים: תפילה בציבור, שמירת שבת בהידור, כשרות בהשגחה טובה וחינוך הבנים אצל מלמדים יראי שמים. אלו הם המפתחות האמיתיים לביטחון ויציבות בחיים.
סיפור מרתק מחיי השלוחים ממחיש זאת היטב. ר' נתן קנלסקי, יהודי חסיד ממוסקבה, ביקש לצאת מרוסיה הקומוניסטית בשנות השישים. הוא שלח תמונה לרבי מליובאוויטש דרך בן דודו. הרבי הניח את התמונה במגירתו במשך שנה שלמה, ורק כשהגיע הזמן הנכון, אמר: "אינני צריך את התמונה יותר". זה היה בדיוק שלושה חודשים לפני שעלה בדעתו של ר' נתן לנסות לשחד פקיד, וחצי שנה לפני שקיבל היתר יציאה.
כשהגיע לרבי ל"יחידות" וסיפר שהצליח לצאת בזכות שוחד של 5000 רובל, חייך הרבי ושאל: "אתם בטוחים שזה מה שעזר?". ושוב חייך: "אתם באמת בטוחים שזה מה שעזר?…".
משענת הביטחון האמיתית אינה נמצאת בכוחות הטבע, בכסף או בקשרים. היא טמונה בהכרה העמוקה שכל אלה הם רק כלים בידי ההשגחה העליונה. כאשר אדם חי עם הכרה זו, הוא זוכה לביטחון אמיתי שאינו תלוי בדבר.
