את חנוכה אנחנו מציינים מדי שנה, לא כאות וזכר לניצחון החשמונאים על היוונים שאירע לאבותינו "בימים ההם", אלא על ניצחון החשמונאים במלחמתם ביוונים המתרחשת כאן ועכשיו, "בזמן הזה". נרות החנוכה מעידים ומספרים על אותו פך שמן חתום בחותמו של כהן גדול, היכול לדלוק, גם כיום, בדרך נס, ולהאיר כל חושך.
על הסיפור האמתי של נרות החנוכה, על הנסים ועל הפורקן שעשה השם לאבותינו ולנו – נלמד מתוך המאמר "תנו רבנן נר חנוכה", שנאמר על ידי הרבי בימי החנוכה תשל"ח.
תוכן המאמר:
- נרות חנוכה מדליקים בעקבות הנס שקרה בנרות המקדש. אם כן, מדוע חכמים שינו את מספר הנרות וזמן ההדלקה?
- מלחמת היוונים הייתה בעיקרה מלחמה רוחנית, נגד הרוחניות והאלוקות שבתורה ובמצוות: הם ביקשו "להשכיחם תורתך" – לעקור מלימוד התורה את ההבנה שזו חכמה אלוקית, תורת השם; ו"להעבירם מחוקי רצונך" – לעקור מקיום המצוות את ההרגש האלוקי. זו גם המשמעות של כניסת היוונים להיכל והטמאת כל השמנים: היוונים השתדלו ונאבקו לנקות מלימוד התורה וקיום המצוות את הקדושה והביטול לאלוקות, ולהותיר בהן רק את הרציונל.
- הניצחון במלחמה מול היוונים הושג על ידי מסירות נפש,. וכך גם במלחמה הרוחנית: הניצחון אפשרי רק על ידי עבודה של מסירות נפש. כוח זה נובע מהיחידה שבנפש, שבה לא ייתכנו פגמים וטומאות, ולכן טומאת יוון לא יכולה לפגוע בו.
- הניצחון במלחמה על ידי מסירות הנפש הוא ניצחון מושלם: ההתחברות העל-שכלית לאלוקות חודרת בכל מעשיו ובכל כוחותיו של האדם.
- זה ההסבר לשינוי בין נרות חנוכה לנרות המקדש: נרות חנוכה מסמלים את התגלות היחידה שבנפש, שלמעלה מכל שכל וטבע. ויש לכך ביטוי במספר הנרות – שמונה מסמל את הבחינה שלמעלה מההשתלשלות, מסירות נפש; וגם בזמן הדלקת הנרות – גילוי היחידה שבנפש מאיר את החושך, ולכן ההדלקה מתבצעת לאחר שקיעת השמש.
- ההוראה ממצוות נר חנוכה: הגלות היא תקופה חשוכה רוחנית, והחושך הזה נועד לעורר את העבודה במסירות נפש ולהאיר את החושך, ובכך להביא את הישועה וההצלה בגאולה.
