יהודי, כמו אריה, לא מפסיק להיות מה שהוא גם כשהוא "כורע". אריה נשאר "מועד לעולם" ולא ניתן לאילוף אמיתי – תמיד יכול להתפרץ ולהראות את טבעו המלכותי. כך גם יהודי – גם כשהוא הולך שולל, הוא שוכב "כמו אריה" עם עין פקוחה ונשמה אלוקית שמחכה להתעורר. הנשמה היא "חלק אלוקה ממעל ממש" ולכן לא יכולה להיכחד.
זה מסביר למה היהדות עוברת בתורשה ולא בהתנהגות. הישרדות עם ישראל לאורך ההיסטוריה מוכיחה את הכלל הזה. המסר הוא שעל כל יהודי לזכור שהוא "בן של מלך" ושהטבע האמיתי שלו הוא אלוקות.
מהלך הדרשה
א. ברכת בלעם "כרע שכב כארי".
ב. האריה שנשאר מלך גם כשכורע.
ג. הגמרא שרצתה לקבוע את הפרשה בקריאת שמע.
ד. היהודי שנשאר יהודי גם כש"כורע" – הנשמה האלוקית שלא יוצאת לחופש.
ה. הישרדות עם ישראל לאורך ההיסטוריה.
ו. ההלכה שיהדות עוברת בתורשה – "ישראל אף על פי שחטא ישראל הוא".
