- לפי הגישה ההלכתית, הפסקת חיים יזומה היא רצח. גם אם החולה מבקש זאת כדי להקל את ייסוריו, הפסקת חיים יזומה היא אינה אחד הצעדים המותרים כדי להקל עליו.
- החיים הם פיקדון שקיבלנו מאת הבורא ועלינו לשמור עליהם מכל משמר. לא לנו הבחירה האם לחיות אותם ולא לנו הסמכות להחליט על קיצור החיים. מעבר לכך: היתר המתת חסד פותח מדרון חלקלק שלא ברור היכן סופו והיכן לכולי עלמא לא נתיר הפסקת חיים.
- חייו של אדם הם נר דולק וכל עוד פועמת בו נשמה, הוא מעניק ליקום מקיומו כאן. אדם סובל מרה, מעניק לילדיו ולמשפחתו את הזכות לשרת אותו ולהשיב לו על כל מה שהעניק להם.

ניצבים וילך
ויהי אחרי המגפה: עושים שוב את בתי הכנסת לגדולים
במקום שאין אנשים: כיצד הופכים חסרון לכוח מכופל?


