הדרשה עוסקת ברגישות רבה בהשפעת מגפת הקורונה על החיים הקהילתיים. השאלה מדוע נפתחים "ספרי מתים" בראש השנה מקבלת תשובה מכאיבה ומעשית: הדין על החיים נעשה לאור מי שהלך מהעולם. כשהולך אדם מהקהילה, לא רק כיסא התרוקן – הלכה אישיות ייחודית שנתנה תרומה שאיש אחר לא נתן. לכן הערך של כל אחד מהנותרים הופך לכפול והאחריות גדלה. כמו שהגמרא אומרת: "במקום שאין אנשים השתדל להיות איש" – תבין שבך הדבר תלוי.
הדרשה קוראת לשוב לבתי הכנסת אחרי התפרקות הקהילות בקורונה, להרים טלפון לשכנים שלא חזרו ולזכור שבית הכנסת לא יהיה שלם בלי כל בני המשפחה.
מהלך הדרשה:
- גמרא: מדוע לא אומרים הלל בראש השנה?
- "ספרי חיים וספרי מתים פתוחים לפניו".
- השאלה מדוע דנים גם את המתים בראש השנה?
- הדין נעשה לאור מי שהלך מהעולם.
- "במקום שאין אנשים השתדל להיות איש".
- הפגיעה של הקורונה בקהילות.
- הקריאה לחזור לבתי הכנסת.
- הזכרת שלושת הגדולים שנפטרו השנה.
- משמעות הקדיש – הגדלת שמו של הקב"ה.
- משל הלבנה שמתחדשת.
