מבנה התפילה (ב)

התפילה נראית לנו כטקסט אחיד, והסידור נדמה לנו כספר תפילות פשוט לכל ימות השנה. בשני השיעורים הבאים נגלה שלא כך הם פני הדברים.

סידור התפילה מורכב מטקסטים שחוברו בזמנים ומקומות שונים, בעלי סגנונות רבים ומגוונים, שעם הזמן התגבשו לכדי תפילה אחידה ומסודרת. התפילה שלנו מורכבת מקטעים שחיברו אברהם אבינו ומשה רבנו, מזמורים ששורר דוד המלך, ברכות שניסחו אנשי כנסת הגדולה ופיוטים שכתבו חכמי ישראל בתקופת "תור הזהב" של יהדות ספרד. התפילה שלנו עשירה ומגוונת, והסידור הוא אוסף של יצירות במשך אלפי שנים.

בשני השיעורים הבאים נפתח את הסידור ונכיר את הרקע המרתק של קטעי התפילה הרבים, ושל התגבשות מבנה התפילה המוכר לנו.

סיכום השיעור:

• קריאת שמע וברכותיה – מצווה עתיקה ממשה רבינו. מצוות קריאת שמע ניתנה על ידי משה בחודש שבט שנת ב'תפ"ח, ומחייבת דקדוק מופלא בהגייה. חז"ל תקנו ברכות לפני ולאחרי קריאת שמע כהכנה לקיום המצווה, כשהברכה האחרונה "אמת ויציב" מחברת את קריאת שמע לתפילת העמידה – "סומכים גאולה לתפילה".
• ברכת יוצר אור – שבח לצבא השמים. ברכה זו נועדה לשבח את ה' על צבא השמים, ובה נשזרו פיוטים המתארים את המלאכים. בשבת מתרחב הפיוט ל"אל אדון" הנאמר לפי סדר אלף-בית כדי להדגיש שהשמים והארץ התקיימו בזכות התורה היוצאת מ-22 אותיות אלו.
• פסוקי דזמרה – הכנה לתפילה משבחי הקב"ה. חז"ל למדו ממשה רבינו את העיקרון לסדר שבחו של הקב"ה לפני התפילה. תקנו לומר מזמורים שונים שהתגבשו במשך הדורות, ממוסגרים בברכות "ברוך שאמר" ו"ישתבח" שמקורן קדום ביותר, עוד מתקופת אנשי כנסת הגדולה.
• נשמת כל חי – פיוט עתיק מימי התנאים. פיוט זה חובר על ידי שמעון בן שטח, והוא חלק מהגדה של פסח כ"ברכת השיר". המסורת מספרת על קשר בין הפיוט לנפילת חומות יריחו, כשיהושע בן נון השתמש בו במהלך ההקפות סביב העיר.
• סקירה קצרה על חלקים נוספים בתפילה ובסידור: ברכות השחר, קרבנות ותחנון.
• עלינו לשבח – תפילת המלכות מיהושע בן נון. תפילה זו חוברה על ידי יהושע בן נון והייתה חלק מתפילת ראש השנה. רק בהשפעת המקובלים תלמידי האריז"ל התקבל המנהג לומר אותה בסיום כל תפילה, כביטוי לקבלת עול מלכות שמים ותחילתו של היום החדש.