בפרק הראשון למדנו על כיבוש הארץ בידי השבטים, ועל חטאם בכך שלא השלימו את הכיבוש לגמרי. בהמשך לכך מגיע פרק ב, המחולק לשלושה חלקים:
חלקו הראשון (פסוקים א-ה) מתאר גילוי מלאך ה' שהתרה בעם כי אם לא יצייתו לציווי ה' ולא יגרשו את יושבי הארץ – ייענשו
חלקו השני (פסוקים ו-י) עובר לתיאור קצר ותמציתי של פטירת יהושע וקבורתו, ופטירת כל אנשי דורו
חלקו השלישי (פסוקים יא-כג) מתאר תקופה ארוכה של תהליך מתמשך וחוזר על עצמו: בני ישראל חוטאים, וה' מאפשר לעמים שסביבם לרדות בהם. לאחר מכן שולח ה' נביאים שמחזירים את העם בתשובה, אבל אחרי שהמצב מתייצב הם חוזרים וחוטאים, וחוזר חלילה.
תיאור זה הוא למעשה מעין הקדמה כללית לספר שופטים, והוא מציג בראשי פרקים את אשר נלמד בפרוטרוט בהמשך הספר.
לאורך הפרק הרחבנו בפרטים שונים על פי דברי חז"ל:
האם התגלה לבני ישראל מלאך ממש או רק נביא; הדעות שהיה זה פנחס הכהן – אליהו הנביא; הסברים פנימיים ללשון התמוהה 'ויעל מלאך ה' מן הגלגל'; לשונו של המלאך – מבוססת על פסוקי התורה; תגובת בני ישראל – בכי; שלילת אשמת יהושע בהידרדרות הרוחנית; הסיבה לכך שיהושע לא נספד כראוי; תקופת ה'זקנים' ומשמעותה; חטאיהם של ישראל והעונשים שקיבלו.
סיכום השיעור:
- מלאך ה' מתגלה אל העם ומתרה בהם כי אם לא יצייתו לדבר ה' ויגרשו את עמי הארץ – ייענשו.
- תגובת בני ישראל היתה בכי, אך לא שינוי אמיתי.
- בפועל לא השלימו את המלאכה שהשאיר להם יהושע, והעדיפו להשאיר את הגויים ולגבות מהם מס.
- יהושע אף לא הוספד כראוי, כיוון שהעם לא כאבו מספיק את פטירתו.
- ההידרדרות הממשית החלה לאחר פטירת ה'זקנים' – הדור שנותר לאחר יהושע.
- מאז החל מעגל שחזר על עצמו: בני ישראל חוטאים, נענשים, חוזרים בתשובה, נושעים, וחוזר חלילה.