סוגיית תכלית בריאת העולם והאדם, ובשפתו של אדם בן ימינו – השאלות הקיומיות של המשמעות והפשר: מה אני עושה כאן? לאן כל זה מוביל? ובשביל מה בכלל? – מנותחת ונלמדת בהרחבה ובעומק עצום בחסידות. נדמה כי הסבר טוב של משמעות ה'תאווה' האלוקית ל"דירה בתחתונים" עשוי לתת ליהודי שמבקש את דרכו ורוצה באמת לעבוד את השם באמת ובלב שלם, קודם כל את עצם המשמעות, ההבנה לאן הכול הולך ומדוע.
במאמר "לא הביט אוון ביעקב", מתוך "ליקוטי תורה" של אדמו"ר הזקן – נלמדת הסוגיה בעומק ובעושר, תוך כדי הבלטת המקום של התפילה במכלול המרכזי של "עבודת השם".
תוכן המאמר:
- מבחינת הקדוש ברוך הוא, בריאת העולם לא חוללה שום שינוי. לעומת זאת, לגבינו הנבראים, העולם נחשב ליש ודבר בפני עצמו שמסתיר ומעלים את האלוקות, משום שהוא נברא בתהליך הצטמצמות עצומה של האור האלוקי עד כדי התהוות של מציאות שנראית כסותרת לאלוקות.
- הכוונה בבריאת העולם היא "שנתאווה הקדוש ברוך הוא להיות לו דירה בתחתונים": הקדוש ברוך הוא התאווה, ברצון שאין לו הסברים וטעמים מובנים, לכך שדווקא בעולם השפל שלנו תהיה התגלות של האלוקות.
- עשיית הדירה בתחתונים נעשית בשני מישורים: ביעור הרע שלא יהיה שום לכלוך וטינוף – הימנעות מעבירות; תיקון הדירה וסידור הכלים – קיום המצוות, שהן כלים להשראת האור האלוקי. כך מגלים את אור אינסוף ברוך הוא בעולם שלנו.
- עשיית ה"דירה בתחתונים" על ידי המצוות נזקקת לתפילה, כי היא מחדירה במעשים הגשמיים של המצוות את הכוונה, החיות האלוקית – כי עיקר הכוונה בתפילה הוא להביא את האור האלוקי שלמעלה מהעולם אל העולם, עד כדי עשיית שינוי במציאות הגשמית. בזאת דומה התפילה לעמוד השדרה: חוט השדרה מחבר את המוח למערכת העצבים של כל האברים בעזרת שמונה עשרה החוליות, וכך גם התפילה מחברת את הדעת האלוקית אל המצוות בעזרת שמונה עשרה הברכות. וכשם שעמוד השדרה לא נמנה במניין האברים, דווקא משום שהוא האבר המעמיד ומקיים את כל האברים ומייצב את הגוף כולו – כך גם התפילה לא נמנית בין המצוות, שהן ה'אברים' שבהם מתגלה האלוקות, מפני שהיא הנשמה והכוונה הפנימית של כל המצוות.
- "יעקב" מסמל את העבודה של עשיית הדירה בתחתונים על ידי התפילה והמצוות: המשכת הי' האלוקית, הנקודה של הנשגבות האלוקית שאין בה שום השגה, עד לעקביים, בעולם הזה – על ידי קיום המצוות המעשיות בדברים הגשמיים ובהקדמת ההתעוררות בתפילה.
