הדרשה מתמודדת עם הדכדוך המוכר אחרי החגים ושואלת שאלה קיומית: האם החיים שווים את המאמץ? היא מציגה סתירה לכאורה בין הכרזת הקב"ה "כי טוב" על הבריאה לבין המסקנה של חז"ל ש"נוח לו לאדם שלא נברא משנברא".
הפתרון נמצא בהבחנה בין שתי נקודות מבט: מצד האדם, הקיום אינו נוח – לא ביקשנו להיוולד ולא נקל להתמודד עם אתגרי החיים. אך מצד הקב"ה, החיים "טובים מאוד" כי האדם נבחר למשימה גדולה ומשמעותית – לגלות את האלוקות בעולם. המפתח הוא לצאת מהמסגרת האנושית המצומצמת ולהתגייס למשימה האלוקית. הרמ"א מלמד שבבוקר נדרשת יראה ומשמעת עצמית ("שויתי ה' לנגדי תמיד"), אך אחרי יום של עבודה והתקדמות מגיעה השמחה האמיתית ("טוב לב משתה תמיד").
מהלך הדרשה:
- הקושי של החזרה לשגרה אחרי החגים.
- הסתירה: הקב"ה אומר "כי טוב" לעומת חז"ל "נוח לו שלא נברא".
- ביאור ספר העקרים: הבעיה באדם בעל הבחירה החופשית.
- הרעיון המרכזי: החיים "לא נוחים" אבל "טובים מאוד".
- "בעל כרחך אתה חי" – אנו חלק ממשימה גדולה מאיתנו.
- דברי הרמ"א: "שויתי ה' לנגדי תמיד" בתחילה ו"טוב לב משתה תמיד" בסוף.
- בבוקר צריך יראה ומשמעת עצמית, בסוף היום באה השמחה.
- "לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין להיפטר ממנה".
