משנת "הוי דן את כל האדם לכף זכות" נשמעת כמעט בלתי מציאותית בעולם מלא רמאים. אך הרבי מליובאוויטש מציע ביאור מחודש: "לדון לכף זכות" אינו לטייח את המציאות ולהתעלם ממעשים רעים, אלא לעורר באדם את הכוחות הטובים שבתוכו.
דווקא רבי יהושע בן פרחיה אמר זאת, כי הוא למד על בשרו את המחיר הנורא של דחיית תלמיד — שהוביל להקמת כת שהביאה אסון לדורות. הוא הבין שהרגע הקריטי בו נאמרת מילה טובה או נשללת — יכול לקבוע את עתידו של אדם לחמישים שנה. כוחה של מילה שמדגישה את הטוב, גדולה מכל תוכחה.
מהלך הדרשה:
- מנהג לימוד פרקי אבות אחרי פסח, טעמים וזמן הלימוד.
- "הוי דן את כל האדם לכף זכות".
- קושייה – האם חז"ל מחנכים לנאיביות?
- פירוש הרמב"ם ורבינו יונה – מצמצמים לצדיק או בינוני.
- פירוש רבנו בחיי – ממש כל אדם.
- חידוש הרבי – לדון לכף זכות = לעורר את הכוחות הטובים, לא לטייח.
- רבי יהושע בן פרחיה – למד על בשרו מדחיית התלמיד (ישו).
- סיפור – השליח באיי הבתולה, חנוכיות בקרוזים, משפחה שחזרה בתשובה.
