תפילת כל נדרי היא הרגע המרגש ביותר בשנה היהודית, אך במבט ראשון מדובר בנוסח משפטי יבש של התרת נדרים, שאין בו לכאורה דבר המעורר בכי.
ההסבר לך טמון בדברי רבנו הזקן: עבירה נקראת "איסור" משום שהיא אוסרת את האדם וקושרת אותו אליה ככלב. אחרי החטא האדם אינו חוזר להיות מה שהיה – טעם העבירה דבק בו, אישיותו משתנה, ומעשה אחד גורר את הבא אחריו. גרוע מכך, הכישלון מוליד ייאוש ותובנות שליליות על עצמו: שהוא חומרי, חלש, וכבר מאוחר מדי בשבילו להשתנות.
כשמגיע יום כיפור והיהודי מבקש להתחדש, הוא מגלה שהוא כבול. זעקת "כל נדרי ואסרי – לא שרירין ולא קיימין" היא בקשה להתיר את כל הקשרים והאזיקים, ובכללם נדרי הייאוש. מכוח "אהבה רבה" של האב מתגלה הנשמה האלוקית האין-סופית, המסוגלת בכל רגע לשבור את הכבלים ולהשתחרר מן העבר. זו הסיבה שמיליוני יהודים בוכים: נשמתם זועקת את זעקת השחרור.
מהלך השיעור:
- התעלומה: כיצד הפך נוסח משפטי של התרת נדרים לתפילה המרגשת ביותר בשנה?
- הרקע ההלכתי: יום הכיפורים מכפר על עוונות אך אינו מבטל התחייבויות, ולכן נדרים שנשכחו מעכבים את הכפרה.
- חומרת הנדר: יעקב שהתעכב בקיום נדרו, משה שהתיר את נדרו ליתרו במדין, ומעשה החולדה והבאר.
- תקנת כל נדרי: מקורה בזוהר ובשיטה מקובצת, ומטרתה להיכנס טהורים ליום הדין.
- מחלוקת הנוסחאות: לפי רבינו תם ונוסח אשכנז זו הכרזה על העתיד, ולפי הבית יוסף ונוסח ספרד זו התרת נדרי העבר.
- טעמים נוספים: בזוהר, התרת גזרות ושבועות של מעלה; ובספרים מאוחרים, הטעם של אנוסי ספרד.
- מן החטא אל הייאוש: אחרי הכישלון האדם גוזר על עצמו שאינו מסוגל להשתנות.
- זעקת כל נדרי: בקשה להתיר את הקשרים ואת נדרי הייאוש מכוח "אהבה רבה" של האב.
