א. הביאור: כהכנה לגאולה ישוב עם ישראל בתשובה, שהיא למעשה מילת 'ערלת הלב'. בגאולה עצמה ה' יקדם אותנו שלב נוסף בעבודת ה' מתוך אהבה גדולה, ושלב זה מתואר בפסוק כ'מילת הלב'.
ב. שאלה: א. מדוע התקדמות חיובית בעבודת ה' נקראת בשם 'כריתה' של הלב? ב. כיצד יתכן שה' הוא זה שמעלה אותנו בעבודתו, וזה לא דבר שתלוי בנו?
ג. בהקדים: החטאים שמובילים לגלות אינם נובעים מ'ערלת הלב', כי אם מכך שבאופן טבעי "העין רואה והלב חומד". בגאולה השלמה גם בעיה זו תיפתר.
ד. תירוץ: 'מילת הלב' היא אכן כריתה ו'ניתוק' החיבור הטבעי של הלב לעולם שסביבו, דבר שיכול לעשות רק הקדוש ברוך הוא – ולזה נזכה רק בגאולה.
ה. מסקנה: ראשי התיבות של הפסוק "(ומל ה' אלקיך) את לבבך ואת לבב" – העוסק במילת הלב עצמו – מרכיבים את המילה 'אלול', ומכאן שעבודת ה' המתאימה לחודש אלול היא גם עבודה מרוממת ושמחה, עבודה מתוך אהבה.
