אחד לפורים ואחד לפסח

עוד הוא ישן וירושלים כמרקחה – "ברוך-מרדכי שואב המים הוא גאון אדיר!".

באתי לליובאוויטש ונכנסתי לחדרו של הרבי ל'יחידות'. שטחתי לפניו את מסכת צרותיי והדמעות זלגו מעיניי. הרבי הביט בי בעיניים מעודדות ואמר: "עקור מגוריך לקובנה ופתח שם חנות כובעים. רעייתך תתפור את הכובעים ואתה תמכור אותם".

צחוק פרץ מפי הצדיק. הפעם זה היה צחוק של ממש.

איש מלבדם לא היה יכול לדעת את סוד הריקוד. רק שניהם ידעו בביטחה וחשו בכל ליבם, כי באותה שעה ממש מתקיימת הבטחתו של הרבי – "אני ואתה נרקוד בחתונה"…