תקיעות ומכושים

בכל פעם שכאביו ייסרוהו ואנחה איימה לפרוץ מגרונו, היה אומר לעצמו: 'אשריי שזכיתי לעמוד בניסיון', ופניו הפיקו אז אור מיוחד

החלטנו לפנות אל מורנו ורבנו ולספר לו על התענית ועל החלום. "אם לעצתי תשמעו", אמר, "כתבו במשך השנה הבאה כל הכנסה, קטנה כגדולה, שתבוא לכם". מובן שקיבלנו את עצתו ונהגנו על-פיה.

גם לאחר ששבתי הביתה והנחתי על השולחן את צרור הכסף, לא גיליתי להוריי את שעבר עליי באותו לילה. לא רציתי להוסיף צער על צערם, שכבר היה גדול ממילא. הוספתי למלא את שליחותי ולחלק בשר שחוט בין בתי היהודים, כל עוד ניתן הדבר.