בשיעור שלפנינו נלמד את חלקו השני של פרק כ (פסוקים כו-מח) המתאר את ניצחון ישראל על בנימין.
בחלק הראשון למדנו על אסיפת שבטי ישראל, ושני ימי הקרב הראשונים, בהם הפילו בנימין ארבעים אלף חללים מישראל. בחלק זה נלמד על היום השלישי, בו התהפכה המשוואה: לאחר שחזרו בתשובה, שאלו ישראל שוב באורים ותומים והתשובה כללה הבטחה לניצחון. הם הציבו אורבים, וכאשר בנימין התרחקו מהעיר – כבשו אותה האורבים, ובני בנימין מצאו את עצמם בתווך. לבסוף הרגו בני ישראל את כל השבט, מלבד שש מאות איש שהסתתרו.
לאורך השיעור הרחבנו בפרטים שונים על פי דברי חז"ל:
אחריותם של הסנהדרין ופנחס; נבואת רחל שקראה לבנימין 'בן אוני'.
סיכום השיעור:
- העם מתכנס שוב בשילה, בבכי ותשובה והקרבת קרבנות. הם שואלים לפני ה' באורים ובתומים האם להמשיך או לחדול. פינחס הכהן הגדול משיב באורים ותומים "עלו כי מחר אתנהו בידך".
- ישראל מניחים אורב סמוך לגבעה. הלוחמים עולים כרגיל לגבעה, ובנימין יוצאים להלחם בהם עד שנותקו מהעיר.
- בנימין הורגים שלושים לוחמים מישראל בדרך היורדת מהגבעה. אך האורב פושט על העיר והורג בה, ומעלה עשן. לוחמי ישראל בשטח רואים את העשן ומגבירים את מלחמתם ומכים בבנימין.
- כשבנימין תופסים את העשן העולה מן העיר, הם מתחילים לברוח לעבר המדבר וישראל משיגים אותם. ובינתיים הורגים גם בעיר.
- המלחמה נמשכת וישראל הורגים את כל שבט בנימין מלבד שש מאות איש המצליחים להתבצר בסלע רימון.