
פרשת כי תבוא
וידוי מעשרות
נתינה לזולת, ובמיוחד לחלשים בחברה, היא לא רק מצווה חברתית אלא מפתח לברכה אלוקית. כשהאדם דואג לגר, ליתום ולאלמנה, כשהוא משאיר פאה בשדהו ונותן מעשרותיו, הוא פותח צינור של ברכה מן השמים. הברכה באה "היום הזה" – מיידית וודאית.