צדקותו של מנוח; מוצאו של מנוח משבט דן, ואשתו משבט יהודה; עקרותה של אשת מנוח; מטרת הנזירות; פירוש 'יחל להושיע את ישראל'; ברכת יעקב לשבט דן.

ההתגלות דווקא לאישה; הליכת מנוח 'אחרי אשתו'; ביאור הדו-שיח בין המלאך למנוח; ביאור דברי המלאך 'והוא פלאי'; השם 'שמשון'; הברכה ששרתה עליו; משמעות 'רוח ה".

העיר תמנה במעשה יהודה ותמר; ביאור מארז"ל 'שמשון הלך אחר עיניו'; משמעות החידה בפשט ובפנימיות; מקור שבעת ימי המשתה.

הנקמה על ידי שועלים דווקא; שלושת המכות שהיכה שמשון בפלישתים; הטעם שצמא למים; תפילתו בזכות ברית המילה; הדעות בנס בקיעת המכתש; ביאור הלשון 'עצם לחה טריה'.

תחילת קלקולו בעזה; ממדיו של שמשון; השם 'דלילה'; כיצד הוכרח לגלות; כיצד ידעה שדיבר אמת; איסור הוצאת שם שמים לבטלה; ירידתו לעזה, ניקור עיניו וטחינתו – מידה כנגד מידה; תפילת שמשון; קבורתו הניסית.