בשיעור שלפנינו נלמד את חלקו השני של פרק יז (פסוקים כד-נא) המתאר את ניצחון דוד על גוליית: דוד מביע זלזול בגוליית ונכונות להילחם בו. אחיו אליאב גוער בו, אך לבסוף הדבר מגיע לאוזני שאול. דוד מספר לו כי הצליח להמית אריות ודובים שהתנפלו על הצאן, ומצהיר בביטחון שה' יעזור לו גם כעת. שאול משתכנע ומלביש אותו במדיו האישיים, אך דוד מבקש להסירם, ויוצא עם קלע, חמש אבני נחל ומקל. גוליית מזלזל בדוד ומקלל אותו, אך דוד משיב כי ה' איתו ואינו מפחד. לבסוף קולע בו דוד אבן במצחו והוא נופל, ואז לוקח דוד את חרבו של גוליית וכורת את ראשו.
לאורך השיעור הרחבנו בפרטים שונים על פי דברי חז"ל:
הבטחת שאול לתת את ביתו למנצח; זכותו של דוד שנזהר מגזל; פרטי הקרב עם החיות; כיצד התאימו מדי שאול לדוד הקטן; המקל המיוחד ששימש את דוד; עניין חמשת האבנים; 'פיו של גוליית הכשילו'; תוכן מענה דוד לגוליית; הצרעת שאחזה בו; נס פגיעת האבן ונפילתו של גוליית..
סיכום השיעור:
- דוד מביע זלזול בגוליית ואת נכונותו להילחם בגוליית. אחיו אליאב גוער בו, אך הוא פונה למקום אחר ומשמיע את דבריו שוב עד שהגיעו לאוזני שאול.
- שאול מנסה למנוע מדוד ללכת, אך הוא משכנע אותו בסיפור ניסי שאירע לו בו ניצח אריות ודובים שהתנפלו על הצאן, ובביטחון שה' יעזור לו גם כעת.
- שאול מלביש את דוד במדיו האישיים, אך דוד מבקש להסירם כיוון שאינו רגיל בכך. הוא לוקח קלע, חמש אבני נחל ומקל ויוצא לקראת גוליית.
- גוליית מזלזל בדוד ומקלל אותו, ודוד משיב לו חזרה כי הוא בא בשם ה' ואינו מפחד.
- גוליית מבקש לפגוע בדוד, אך אז קולע בו דוד אבן במצחו הוא נופל. דוד ממשיך לקלוע בו עד שהוא מת, ואז לוקח את חרבו וכורת את ראשו.
