השיעור שלפנינו הוא הראשון מתוך שלושה, בהם נלמד את פרקו הראשון של ספר שופטים.
בשיעור הנוכחי נלמד את פסוקים א-ז, המתארים את הגורל שהוטל כדי לקבוע איזה שבט יכבוש ראשון את נחלתו. לאחר ששבט יהודה עלה בגורל, צירף אליו את שבט שמעון ויחד יצאו למלחמה, כאשר הקרב הראשון היה בעיר בזק.
בשיעור הבא נלמד על קרבות נוספים שניהלו יהודה ושמעון – בירושלים, חברון, צפת, ועוד. כמו כן נלמד על משמעותן הפנימית של המלחמות. בשיעור האחרון לפרק זה נלמד על הקרבות שניהלו שאר השבטים ועל חטאם בכך שלא הורישו את יושבי הארץ לגמרי.
לאורך השיעור הרחבנו בפרטים שונים על פי דברי חז"ל:
תקופת השופטים שהיתה חסרת גילויים רוחניים; בחירת שבט יהודה דווקא לראשון; האם יהודה פנה לשבט שמעון או לאדם בשם שמעון; הסיבות לכך שיהודה פנה לשבט שמעון; מבט פנימי על הקשר בין שמעון ליהודה; זהותו של מלך בזק; חשיבותו של וידוי ככפרה על החטא.
סיכום השיעור:
- תקופת השופטים חסרה התגלות רוחנית. זוהי מעין גלות בארץ ישראל. כך נמשך הדבר 350 שנה, מפטירת יהושע עד ימי שמואל.
- בשלב זה, כל שבט אחראי לכבוש את חלקו. בשל החשיבות שבמלחמה הראשונה, שאלו באורים ותומים מי יצא ראשון. יהודה נבחר לתפקיד, בהיותו מאופיין במסירות נפש.
- יהודה פנה לשמעון וביקש שיילחם לצידו, כיוון שחלקו שטח משותף, או מצד ענווה, כדי לכבד את שבט שמעון שלא נבחרו.
- יחד הם יוצאים להילחם באדוני בזק ומענישים אותו בקציצת בהונות. היה זה עונש על מעשה דומה שעשה לשבעים מלכים שהיו תחת שולחנו.