יוסף הצדיק קיבל משימה מסוכנת: ללכת לאחיו שמלאי שנאה כלפיו. הוא אפילו קיבל אזהרה מפורשת מהמלאך: "שמעתי מבקשים נכלי דתות להמית אותך". ובכל זאת, הוא השיב "הנני" והמשיך בדרכו. איך זה אפשרי?
הביאור: יוסף לא רק קיים מצוות כיבוד אב. הוא זיהה בעיה עמוקה – האחים לא כיבדו את אביהם כראוי. הם עשו דברים מבלי לשאול את דעתו, התעלמו ממנו, פגעו ביראת הכבוד הראויה לו. יוסף הבין: אי אפשר לתקן זאת בנאום. צריך להיות המסר. לכן הוא הלך, למרות הסכנה הברורה. מעצם המחיר הנורא ששילם – הושלך לבור, נמכר לעבדות – המסר הודהד: כבוד אבא חשוב יותר מכל שיקול אחר.
כך גם החשמונאים: לא נאמו, אלא יצאו למלחמה כנגד כל הסיכויים – כדי להיות המסר החי שמעורר את העם. הלקח: דוגמה אישית חזקה יותר מאלף מילים. תהיה המסר.
מהלך הדרשה:
- שאלה מרכזית: איך יוסף הלך לסכנה גלויה?
- התשובה: יוסף רצה להיות המסר.
- הבעיה האמיתית: האחים לא כיבדו את האב כראוי.
- יוסף רצה להראות בפועל: כשאבא מבקש – עושים בלי שאלות.
- "תהיה אתה המסר" – לא נאום, אלא מעשה.
- כסף משנה: "אדם גדול וחסיד" רשאי למסור נפשו להדגמה.
- דוגמה: ר' מולע אזימוב מחלק חלב ישראל בעצמו.
- קשר לחנוכה: החשמונאים היו "אדם גדול וחסיד" – בחרו להיות המסר.
- הרמב"ם: "גברו בני חשמונאי הכהנים הגדולים" – כולם היו בדרגה.
- סיום: הרב גורליק – דוגמה אישית משנה יותר מדיבורים.
