הדרשה עוסקת בתעלומה מרכזית: מדוע כל ארבע האימהות סבלו מעקרות? המדרש מגלה שהאימהות היו מבורכות בכול – עושר, יופי, מעלות רוחניות – ורק דבר אחד היה חסר: ילדים. הסיבה? "אם אני נותן להם בנים אינן מתפללות לפני". הקב"ה לא מוותר על התפילה משום שהיא הקשר המרכזי בינינו אליו. זו גישה מהפכנית: לא שמתפללים כדי להשיג את החסר, אלא חסר לנו כדי שנתפלל.
התפילה היא הפגישה הישירה בין הנברא לבורא. כמו בבריאה – הגשם לא ירד עד שאדם ביקש. החסר שמציק לנו הוא קולו של הבורא: "כבר מזמן לא דיברנו". גם כאשר תפילות אינן נענות כפי שציפינו, הן בוודאי מזיזות משהו – אם לא כאן אז במקום אחר, אם לא עכשיו אז בעתיד, אם לא עבורנו אז עבור ילדינו. עצם התפילה מרוממת ומקרבת אותנו לקב"ה.
מהלך הדרשה:
- ארבע האימהות – כולן עקרות. מדוע?
- מדרש: "אם אני נותן להם בנים אינן מתפללות לפני".
- החסר הוא דרך הקב"ה לקרוא לפגישה.
- התפילה היא עיקר הקשר, לא שמתפללים כדי להשיג, אלא חסר כדי להתפלל.
- בבריאת העולם: לא ירד גשם עד שביקש האדם.
- תפילות נשארות לדורות ומועילות במקום אחר.
- סיפור ד"ר טיל ניר ואמו – קריאת שמע בילדות.
- "הקב"ה תמיד משלם אבל לא אומר מתי".
