הדרשה מציגה רעיון פסיכולוגי עמוק המבוסס על תורת הבעש"ט: כאשר אדם רואה חיסרון אצל הזולת, זה לרוב מעיד על בעיה שקיימת בתוכו. הזולת משמש כמראה המשקפת את פגמינו שלנו.
הדרשה מתחילה מסיפור שם ויפת שכיסו את נח, ומדגישה שהם לא רק לא ראו פיזית, אלא גם לא ראו כישלון נפשי – הם התמקדו בפתרון ולא בבעיה. זה בניגוד לחם שהתמקד בחטא. הדרשה מתמודדת עם השאלה כיצד זה מתיישב עם מצוות "הוכח תוכיח", ומסבירה שההבחנה היא בכוונה: אם אדם מרגיש זעזוע חזק מדי, סימן שהבעיה בתוכו. אם הוא מתמקד בעשייה פרודוקטיבית, הוא השליח להוכיח.
המסר המרכזי: לפני שאנחנו מבקרים אחרים, עלינו להתבונן בעצמנו ולשאול האם זה אנחנו שזקוקים לתיקון.
מהלך הדרשה:
- "וערוות אביהם לא ראו" – הם לא ראו כישלון, התמקדו בפתרון.
- ההבדל: שם ויפת פרודוקטיביים, חם התמקד בבעיה.
- הסבר פסיכולוגי: השלכה – רואים בזולת את מה שקיים בנו.
- הסתירה: מצוות תוכחה מול תורת המראות של הבעש"ט.
- הפתרון: אם מתמקד בעשייה – צריך להוכיח; אם בזעזוע – צריך תיקון עצמי.
- סיפור שמעון ולוי: כשמכים פעמיים – הבעיה בהם.
- המסר: ראה את הטוב בזולת, אל תתמקד בחיסרון.



