כשפרצה מחלוקת קורח, ודתן ואבירם הצטרפו למרד, היה למשה כל הצידוק בעולם להתעלם מהם. שישים שנה הם רודפים אותו! הלשינו עליו לפרעה, ניסו להחזיר את העם למצרים, התמרדו נגדו בכל הזדמנות. ובכל זאת, מה עושה משה? "וישלח משה לקרא לדתן ולאבירם בני אליאב".
הגמרא בסנהדרין לומדת מכאן כלל גדול: "ויקם משה וילך אל דתן ואבירם – אמר ריש לקיש: מכאן שאין מחזיקין במחלוקת". שימו לב ללשון – לא "אסור להחזיק", אלא "אין מחזיקין". זו לא רק הלכה, זו דרך חיים. אנחנו לא בונים חומות, לא יוצרים חזקות, לא מחתימים אנשים בחותמת של "אויב לתמיד".
החפץ חיים מרחיב: "ואפילו אם הוא רואה בצד אחד שאין הדין עימם וראויים לעונש עבור מחלוקת והיכולת בידו, אפילו הכי יש לו להתאזר בכל כוחו לעשות שלום בין הצדדים ולא יתעצל בזה… כי אל יתייאש אדם בדעתו לחשוב שלא יוכל להשלים אלא ירדוף אחרי השלום היום וגם למחר וליום אחר עד שיגיעהו".
אבל איך עושים את זה בפועל? משה נותן לנו מתכון מדויק:
שלב ראשון: לנשום עמוק ולא למהר להגיב. כשקורח ועדתו באים בטענות, מה עושה משה? "וישמע משה ויפל על פניו". הוא לא עונה מיד, לא מגיב בחום הרגע. נופל על פניו, לוקח פסק זמן, חושב.
שלב שני: בדיקה עצמית. האור החיים מסביר שמשה נפל על פניו "להראות קצה האחרון, ההכנעה ושיווה נפשו כעפר הארץ". האדמו"ר הזקן מוסיף שמשה ערך חשבון נפש עם עצמו – האם הוא מגיב לשם שמים או לכבוד עצמו? האם הוא בא נקי כפיים למחלוקת הזאת?
שלב שלישי: לפנות ישירות למתנגדים. משה לא מסתפק בדיבורים עם קורח. הוא שולח במיוחד לדתן ואבירם, האויבים הכי גדולים שלו. הוא לא מחכה שהם יבואו אליו – הוא יוזם את הפנייה.
שלב רביעי: כשהניסיון הראשון נכשל – לנסות שוב בדרך אחרת. אחרי שדתן ואבירם מסרבים לבוא, משה לא מתייאש. "ויקם משה וילך אל דתן ואבירם". הוא הולך אליהם פיזית, מגיע לפתח האוהל שלהם.
אבל הנה החידוש הגדול של הרבי: "ויקם משה" – משה התלבש בבגדים המפוארים ביותר, חבש את המצנפת, הזדקף במלוא קומתו. למה? כי הקב"ה אסר עליו לדבר איתם אפילו מילה אחת – הגזירה כבר נגזרה. אבל משה קיווה שהמראה המלכותי שלו, בלי מילים, יעורר בהם כבוד ויחזרו בתשובה.
העיקרון החמישי והחשוב ביותר: להפריד בין האדם להתנהגות שלו. המאירי כותב שמשה אמר "לא החזקתי אחד מהם ברע". הוא לא תפס אותם כרשעים בעצם מהותם. הוא ראה אותם כאנשים טובים שעושים מעשים רעים, כאנשים מסובכים עם עצמם.
יש כאן מסר עצום לכל אחד מאיתנו. כולנו נתקלים באנשים שמנסים להקטין אותנו, לפגוע בנו, להחליש אותנו. התגובה הטבעית היא להחרים או להילחם. אבל משה מלמד אותנו דרך שלישית: לא להחזיק במחלוקת.
זה לא אומר להיות פראייר. משה עמד על שלו, הוכיח את צדקתו, ובסוף דתן ואבירם נענשו. אבל עד הרגע האחרון הוא ניסה. עד הרגע האחרון האמין שאפשר אחרת. עד הרגע האחרון ראה בהם אנשים ולא מפלצות.
בעידן של ביטול תרבות, של חסימות בווטסאפ, של ניתוקי קשר – השיטה של משה נראית מהפכנית. לא להחזיק במחלוקת. לנסות שוב ושוב. לזכור שמאחורי כל התנהגות יש אדם. ושבסופו של דבר, גם האויב הכי גדול יכול להפתיע.
