ספר שמואל הוא ספר אחד על פי המסורת. החלוקה נעשתה בידי אנשי הכנסייה הנוצרית, אך למעשה הפרק הבא הוא המשך ישיר לפרקים הקודמים.
בשיעור שלפנינו נלמד את פרקו הראשון של שמואל ב, שלמעשה הוא המשך ישיר לפרק הקודם, המתאר את נפילת שאול. בפרק זה נלמד כיצד קיבל דוד את הבשורה: נער עמלקי מגיע אל דוד ומבשר לו על נפילת שאול. לבקשת דוד הוא מתאר כי שאול היה שעון על חרבו, וביקש מהנער להמיתו לפני שיבואו הפלישתים. הנער המית את שאול והביא עימו את כליו. דוד קרע את בגדיו לאות אבל, והמית את הנער על שפגע בשאול.
בהמשך לכך מקונן דוד על שאול: הוא מציין כי כעת נדרשים שבט יהודה ללמוד מלחמה, כפי שנאמר כבר בתורה. בהמשך הוא תמה 'איך נפלו גיבורים?' ומקלל את הרי הגלבוע שלא ירד עליהם גשם וטל. בסיום דבריו הוא משבח את שאול ויהונתן, קורא לבנות ישראל לקונן על שאול ומציין את אהבת יהונתן אליו.
לאורך השיעור הרחבנו בפרטים שונים על פי דברי חז"ל:
דברי שאול 'כי אחזני השבץ' – הכרה בחטא הריגת נוב; הלכות קריעה הנלמדים מקריעת דוד; טעמי הריגת הנער; זיהויו של הנער כדואג האדומי או בנו; המקור בתורה לכך שבני יהודה יידרשו ללמוד קשת; אהבת יהונתן יותר מ'אהבת נשים'; זכות הצדיקים כתחליף לכלי מלחמה.
סיכום השיעור:
- נער עמלקי מגיע אל דוד ומבשר לו על נפילת שאול. לבקשת דוד הוא מתאר כי שאול היה שעון על חרבו, וביקש מהנער להמיתו לפני שיבואו הפלישתים. הנער המית את שאול והביא עימו את כליו. דוד קרע את בגדיו לאות אבל, והמית את הנער על שפגע בשאול.
- דוד מקונן על שאול: הוא מציין כי כעת נדרשים שבט יהודה ללמוד מלחמה, כפי שנאמר כבר בתורה. בהמשך הוא תמה 'איך נפלו גיבורים?' ומקלל את הרי הגלבוע שלא ירד עליהם גשם וטל. בסיום דבריו הוא משבח את שאול ויהונתן, קורא לבנות ישראל לקונן על שאול ומציין את אהבת יהונתן אליו.
