א. רבי יוחנן מתפלא על ההשוואה בין האדם לעץ, ומסביר שתלמיד חכם שאינו הגון דומה לעץ סרק אותו יש לכרות, ואילו תלמיד חכם הגון דומה לעץ פרי ממנו ניתן לאכול.
ב. שאלנו: מדוע רבי יוחנן מתפלא, הרי האדם דומה לעץ במובנים רבים!
ג. מסקנה: לדעת רבי יוחנן האדם איננו דומה לעץ רק בתכונות מסוימות, אלא שבמהותו הוא כמו עץ.
ד. הסבר: ה'עץ' הוא הרגשות שבאדם. ועל כך מתפלא רבי יוחנן: האם מעלת האדם היא ברגשות ולא בשכל?
ה. הביאור: הסברו של רבי יוחנן: תכליתו של השכל היא לא לרומם את האדם אלא להשפיע על הרגשות שלו ולשנות את חייו. לכן המדד להגינותו של תלמיד חכם הוא שהשכל משפיע על הרגש שלו, והדבר מתבטא בחיות בקיום המצוות שנמשלו לפירות.
ו. ברובד עמוק יותר: גם היכולת השכלית ה'תיאורטית' אמורה להשפיע על הרגש, והשפעתה אף חזקה ומהותית יותר משום שהיא מחוללת שינוי פנימי באדם.
ז. המסר: חשיבות לימוד פנימיות התורה, חסידות, בכדי להשפיע על הרגש ועל חיי היומיום.
