יעקב חוזר לארץ עם הצלחה מסחררת: עזב עם מקל ותרמיל, חוזר עם "שני מחנות" – משפחה גדולה ועושר עצום. אבל במקום גאווה, הוא אומר "קטנתי מכל החסדים", מרגיש שבזבז את האשראי ואולי חטא. איך הצלחה מולידה קטנות? הרי בדרך כלל מצליחנים הופכים גאוותנים!?
הרבי מסביר: זו קטנות שנובעת מגדלות הרגע. הצלחה פירושה שהקב"ה שם אותך במרכז, הזמין אותך לחדרו האישי. הוא מביט בך לתוך העיניים. וכשאתה קרוב למלך – כל לכלוך צורם כמו אזעקה. "אין לבוא אל שער המלך בלבוש שק". לכן דווקא אז שואל יעקב: למה אני? האם אני מצדיק את הניסים? זו הסיבה לנוסח "הגומל לחייבים טובות" – העובדה שזכית להצלחה מעלה אותך בדרגה. מה שהיה מספיק אתמול לא מספיק היום. הקרבה מחייבת יותר.
מהלך הדרשה:
- "קטנתי מכל החסדים", רש"י: "התמעטו זכויותיי… אני ירא שמא חטאתי".
- השאלה: איך הצלחה מולידה ייאוש וקטנות?
- הפחד לנצח (פסיכולוגיה): "סליחה שניצחנו" (אחרי ששת הימים).
- השאלה השנייה: למה לדבר לשון הרע על עצמו?
- הביאור: קטנות מתוך גדלות הרגע.
- הצלחה = הקב"ה שם אותך במרכז, הזמין אותך לחדרו.
- ברכת הגומל: דווקא אז שואל "למה אני?".
- סיפור גורדון זקס והרבי: "מה ייצא לקהילה שלי?".
- סיפור רבי סעדיה גאון: "האם ההישג מספיק לידיעה שלי היום?".
