1. השאלה: עם ישראל נספר עשר פעמים בהיסטוריה, שלוש מתוכן בשנה שאחרי יציאת מצרים. מדוע ה' זקוק לספירה הזו?
2. ביאורו של רש"י: המניין הוא להביע את חיבתם במאורעות משמעותיים, כמו היציאה ממצרים, הכפרה על חטא העגל, וסיום בנית המשכן. אלא שעדיין איננו מובן: הקב"ה הרי לא זקוק למניין, גם כשהוא נעשה מתוך חיבה!
3. ביאור מהותה של ספירה: הספירה של פרטים איננה מתייחסת כלל למעלות או לאופי שלהם. כך גם הספירה של עם ישראל חושפת ומבטאת נקודה עמוקה, את נקודת היהדות, שהיא אהבת ה' שבלב כל יהודי בשווה, בלי קשר למצבו בעבודת ה'. תפקידה של הספירה היא למעשה לגלות את 'נקודת היהדות'.
4. שלושה אופנים בגילוי נקודת היהדות: א. שלב החשיפה והגילוי (ההכרה והרגשה של האהבה החבויה). ב. שלב האימון וההפנמה (העבודה להפנמת רגשות אותה האהבה ואימוץ של הנהגה ראויה לאהבה זו). ג. שלב השגרה (הנשמה האלוקית באה לידי ביטוי באופן טבעי בחיי היום יום).
5. שלושת המניינים כשלשה שלבים: הקב"ה מונה את בני ישראל כנתינת כוח לכל אחד מהשלבים לעיל: א. המניין ביציאה ממצרים הוא בשלב החשיפה. ב. המניין בתחילת עבודות המשכן הוא בשלב האימון וההפנמה. ג. המניין לאחר שהוקם המשכן הוא בשלב השגרה.
