בשיעור שלפנינו נלמד את פרק יב, המתאר את מלחמת תושבי גלעד ובני אפרים.
השיעור מחולק לשני חלקים:
חלקו הראשון (פסוקים א-ז) מתאר את טענות בני אפרים על שלא צורפו למלחמה ואת תשובותיו של יפתח. בהמשך לכך מתוארת המלחמה, בה זוהו בני אפרים על ידי אופן הגיית המילה "שיבולת", כאשר בסופה נהרגו 42 אלף מבני אפרים.
חלקו השני (פסוקים ח-טו) מתאר בקצרה שלושה שופטים ששפטו את ישראל אחרי יפתח: אבצן, הוא בועז, ששפט שבע שנים. אילון, ששפט עשר שנים. ועבדון, ששפט שמונה שנים.
לאורך השיעור הרחבנו בפרטים שונים על פי דברי חז"ל:
טענות בני אפרים ותשובות יפתח; בני יוסף משולים לדגים הנתפסים בגרונם; חטא הגאווה; אשמת פנחס הכהן; עונשו של יפתח על הריגת בתו; ההקבלה בין אבצן לבועז; סיבת השפע ששרר בתקופה זו.
סיכום השיעור:
- בני אפרים יוצאים להילחם ביפתח, בטענה שלא נקראו להילחם בעמונים. יפתח מנסה להצטדק ומסביר שקרא להם בעבר ולא נענה.
- המלחמה פורצת, גלעד מכים באפרים ולוכדים את מעברות הירדן. כל פליט מאפרים המנסה לברוח, נתפס ונבחן האם הוא יכול לומר 'שיבולת' בשי"ן ימנית או לא. מי שלא מצליח, מזוהה כאחד מבני אפרים ונשחט במקום. מאפרים נופלים ארבעים ושניים אלף איש.
- השופט אחרי יפתח הוא אבצן מבית לחם. בעל משפחה גדולה – שלושים בנים ושלושים בנות נשואות. הוא שפט את ישראל שבע שנים.
- אחריו שופט אילון הזבולוני למשך עשר שנים. לאחר מכן שפט עבדון בן הלל – בעל משפחה גדולה, בעל ארבעים בנים ושלושים נכדים, הרוכבים כולם על שבעים עיירים. הוא שפט את ישראל שמונה שנים.