בשיעור שלפנינו נלמד את חלקו השני של פרק כג (פסקים כה-כט) ואת פרק כד, המתארים את רדיפת דוד וכריתת מעיל שאול: בעקבות הלשנת הזיפים, רודף שאול אחרי דוד, אך רגע לפני שנתפס, נאלץ שאול לעזוב להדוף את הפלישתים. בהמשך, בעיצומו של המרדף נכנס שאול להתפנות באחת המערות, בה התחבא דוד ואנשיו. דוד כרת את כנף מעילו, וכשיצא שאול, קרא דוד לעברו, והוכיח אותו על רדיפתו ללא סיבה. שאול הודה לדברים, הצהיר כי הוא מכיר בכך שדוד ימלוך אחריו, ודוד נשבע שלא יפגע בזרעו.
לאורך השיעור הרחבנו בפרטים שונים על פי דברי חז"ל:
אופן ההצלה ברגע האחרון; השם 'סלע המחלקות'; צניעותו של שאול; נס העכביש; העונש על כריתת הציצית; מהו 'משל הקדמוני'; כיצד ידע שאול שדוד ימלוך אחריו?; מדוע המשיך לרדוף את דוד?.
סיכום השיעור:
- בעקבות הלשנת הזיפים, רודף שאול אחרי דוד וכמעט תופס אותו, אך אז הגיע שליח שהפלישתים תוקפים. שאול עזב ודוד ניצל.
- דוד עובר למדבר עין גדי ושאול רודף אחריו לשם. בעיצומו של המרדף נכנס שאול להתפנות באחת המערות, בה התחבא דוד ואנשיו.
- אנשי דוד רצו לפגוע בשאול, אך הוא מנע זאת מהם והסתפק בכריתת כנף מעילו, כשלאחר מכן התחרט על כך.
- כשיצא שאול, קרא דוד לעברו, הראה לו כי יכול היה לפגוע בו, והוכיח אותו על רדיפתו ללא סיבה. שאול מודה לדברים, מצהיר כי הוא מכיר בכך שדוד ימלוך אחריו, ודוד נשבע שלא יפגע בזרעו.
