הדרשה עוסקת באופן שבו מעשים פרטיים משפיעים על ההיסטוריה העולמית. המדרש על נשיא אפרים שהקריב בשבת כשכר ליוסף מלמד שיוסף ראה עצמו לא כאדם יחיד – פרטי אלא כציבור. כשעמד בניסיון עם אשת פוטיפר, הוא ראה את "דמות דיוקנו של אביו" – כלומר בתוך פני יעקב ראה את אדם הראשון, והבין שאין טעות פרטית.
כל מעשה גורר השלכות עולמיות. הרמב"ם מנסח זאת: "לעולם יראה אדם כאילו העולם שקול, עשה מעשה טוב אחד הכריע את העולם כולו לכף זכות". כל אדם הוא "יחיד ומיוחד שלא היה ולא יהיה כמותו" והמעשה שלו יכול להיות זה שיביא תשועה לעולם.
מהלך הדרשה:
א. הקושיה: איך קורבן יחיד דוחה שבת?
ב. ההסבר: יוסף ראה עצמו כציבור.
ג. הניסיון: אשת פוטיפר ודמות יעקב.
ד. העיקרון: כל מעשה משפיע על העולם.
ה. הסיפור: יעקב פרנק והנער מחברון.
