מה המשותף למבול, למשה רבנו על ההר, לשנות הנדודים במדבר, ולחודש אלול שאנחנו נמצאים בו? כולם קשורים למספר מיוחד – ארבעים. והסוד של המספר הזה יכול לשנות את החיים שלנו.
מראש חודש אלול ועד יום הכיפורים יש בדיוק ארבעים יום. אלו הם "ארבעים ימי התשובה והרחמים". אבל למה דווקא ארבעים? למה לא שלושים? למה לא חמישים?
התשובה מופיעה בכל התורה כולה. המספר ארבעים חוזר שוב ושוב ברגעי המפנה הגדולים ביותר.
משה רבנו עלה שלוש פעמים להר סיני, ובכל פעם שהה שם ארבעים יום וארבעים לילה. בפעם הראשונה – כדי לקבל את התורה. בפעם השנייה – להתפלל שהקב"ה יסלח על חטא העגל. בפעם השלישית – לקבל סליחה ולוחות שניים. שלוש פעמים ארבעים יום שיצרו מציאות חדשה בעולם.
המבול נמשך ארבעים יום. ארבעים יום של גשם שטיהרו את העולם מהרשעות ויצרו עולם חדש. ובהתאם, מקווה טהרה צריך להכיל ארבעים סאה של מים – כי ארבעים זה המספר של טהרה והתחדשות.
בני ישראל נדדו במדבר ארבעים שנה. ארבעים שנה שהפכו עם של עבדים לעם של בני חורין. דור שלם מת במדבר ודור חדש נולד – דור שמוכן להיכנס לארץ ישראל.
משה הנהיג את ישראל ארבעים שנה. רבן יוחנן בן זכאי פרנס את ישראל ארבעים שנה. רבי עקיבא פרנס ארבעים שנה. שלמה המלך מלך ארבעים שנה. תמיד ארבעים.
אז מה הסוד של המספר הזה?
הגמרא מגלה לנו משהו מדהים: בארבעים יום נקבע מין העובר. תוך ארבעים יום מהיצירה נקבע אם יהיה זכר או נקבה. אחרי ארבעים יום כבר אי אפשר לשנות – עד אז אפשר להתפלל על המין, אחר כך זו תפילת שווא.
וגם ההיריון עצמו – ארבעים שבועות. ארבעים שבועות שבהם נוצר אדם חדש.
מכאן הרבי מסביר: ארבעים הוא משך הזמן הנדרש ליצור מציאות חדשה. זה הזמן שלוקח להשתחרר ממצב ישן וליצור מצב חדש. ארבעים יום זה המעגל השלם של יצירה.
וזה מסביר משהו מרתק על הרגלים. ספר החינוך אומר: "הרגל נעשה טבע". היום המדע יודע בדיוק איך זה עובד. המוח יוצר מסלולים עצביים – תגובות אוטומטיות לגירויים. ראית עוגה? המוח מפעיל תוכנית: "קח! תאכל! עכשיו!" זה קורה אוטומטית, בלי מחשבה.
וכמה זמן לוקח לשנות מסלול עצבי? כמה זמן לוקח ליצור הרגל חדש במקום הישן? בדיוק – ארבעים יום!
הצדיק רבי אלימלך מליז'ענסק כתב "צעטיל קטן" – פתק קטן עם הוראות מעשיות. הוא כותב שם: "מי שנולד בטבע של עקשנות, ישבר את טבעו ארבעים יום רצופים לעשות דווקא להיפך ממה שעולה במחשבתו. מי שבטבעו עצל, ירגיל את עצמו ארבעים יום רצופים לעשות כל דבר בזריזות".
ארבעים יום רצופים! לא 39, לא 41. ארבעים. כי זה הזמן שלוקח למוח ליצור מסלול חדש.
ולכן התורה אומרת על התלמיד: "אין אדם עומד על דעת רבו עד ארבעים שנה". וההלכה פוסקת שאסור לפסוק הלכה לפני גיל ארבעים. כי ארבעים זה הזמן של הפיכה למציאות חדשה – מתלמיד לרב.
ועל תפילה אומר המדרש: "יש תפילה שנענית לארבעים יום, וממי אתה למד? ממשה, שנאמר 'ואתנפל לפני ה' את ארבעים הימים'". כי תפילה של ארבעים יום יוצרת מציאות חדשה.
וזה מביא אותנו לאלול. האבודרהם מסביר שארבעים ימי התשובה מתחילים בראש חודש אלול כי אז עלה משה להר בפעם השלישית. ארבעים יום הוא התפלל וביקש סליחה, עד שביום הכיפורים שמע: "סלחתי כדבריך".
אבל זה לא רק זיכרון היסטורי. זו הזדמנות שחוזרת כל שנה. ארבעים יום שבהם אפשר ליצור את עצמנו מחדש. לא רק לבקש סליחה על העבר, אלא להשתנות באמת. לעקור הרגלים ישנים וליצור חדשים.
כי זה הכוח של ארבעים – היכולת ליצור יצירה חדשה. כמו שהעובר נוצר בארבעים יום, כמו שהמבול טיהר את העולם בארבעים יום, כמו שעם ישראל נולד מחדש בארבעים שנה – כך כל אחד מאתנו יכול להיוולד מחדש בארבעים ימי אלול ועשרת ימי תשובה.
אבל יש תנאי אחד: רצף. ארבעים יום רצופים. לא 20 יום, הפסקה, ועוד 20 יום. ארבעים רצופים. כי רק רצף יוצר שינוי. רק רצף שובר את ההרגל הישן ובונה חדש.
הבעיה שלנו בדרך כלל היא שאנחנו מנסים לשבוע ונשברים. מנסים לחודש ומתייאשים. אבל התורה מלמדת: תן לזה ארבעים יום. ארבעים יום של מאמץ רציף, ואתה תהיה אדם חדש.
זה לא קסם. זה חוק הבריאה. ארבעים יום זה הזמן של יצירה חדשה. ואלול נותן לנו את ההזדמנות הזו. ארבעים יום מראש חודש עד יום כיפור. ארבעים יום להפוך לאדם חדש.
השאלה היחידה היא: מה אתה רוצה לשנות? ואם תחזיק ארבעים יום – זה ישתנה. מובטח. כי זה חוק הבריאה.
