"סעי לפטרבורג"

באתי לליובאוויטש ונכנסתי לחדרו של הרבי ל'יחידות'. שטחתי לפניו את מסכת צרותיי והדמעות זלגו מעיניי. הרבי הביט בי בעיניים מעודדות ואמר: "עקור מגוריך לקובנה ופתח שם חנות כובעים. רעייתך תתפור את הכובעים ואתה תמכור אותם".

איש מלבדם לא היה יכול לדעת את סוד הריקוד. רק שניהם ידעו בביטחה וחשו בכל ליבם, כי באותה שעה ממש מתקיימת הבטחתו של הרבי – "אני ואתה נרקוד בחתונה"…

ר' דניאל אמנם לא נעשה חסיד. באמירת 'קדיש' הוסיף לדלג על המילים 'ויצמח פורקניה ויקרב משיחיה'. אך הוא נעשה חסידו של הצדיק רבי אלעזר-מענדל, וגם הספר הקדוש 'מאור עיניים' לא מש משולחנו עד יומו האחרון.

זה היה הרבי – הוא ולא אחר