דמעות של חצות מעיר האבות

בצר לי באתי לבית-המדרש

השאר לפחות שריד ממשפחתי ומילדיי, שיישאר לפחות זכר

ואם אתם התרגשתם כל-כך, צאו והבינו עד כמה יקרים פסוקים אלה בעיני הקב"ה

האב ובנו לא ידעו את נפשם מתדהמה. רק אז קלטו עד היכן מרחיקות ראות עיניו של רבם.